המכון לאחריות תאגידית פותח שעריו לשיתוף פעולה עם השלטון המקומי בישראל:לקראת אחריות חברתית של רשויות מקומיות בישראל - יוזמת הדיווח המקומי
המכון לאחריות תאגידית הציג (12 בדצמבר 2017) מחקר מקיף אשר הציג את מסגרת חדשנית המתייחסת ומבנה את האחריות החברתית של רשויות מקומיות בישראל. מסגרת זו מבוססת על ארבע עשרה ערכי פעילות וגישת ניהול מובנית לשילובם בזרועות הפעילות של הרשות המקומית. התוצר של תהליך היישום הינו הפקתו ופרסומו של דוח אחריות חברתית מקומי המתבסס על פרוטוקול מובנה של מדדי ביצוע המשויכים לכל ערך וערך.
תקציר המחקר אחריות חברתית הינה מעין שם קוד למחויבות ארגונית רחבה כלפי סדרה של ערכים חברתיים וסביבתיים ואופן יישומה של מחויבות זו. עיקר השימוש במונח זה בשנים האחרונות היה בהקשר העסקי, ותכליתו הייתה להדגיש כי לארגונים עסקיים ישנה אחריות לא רק למקסום רווחיהם, אלא גם לחברה ולסביבה שבה הם פועלים וממנה הם שואבים את מקורות ההכנסה והרווח שלהם. השימוש במונח אחריות חברתית בהקשר של השלטון המקומי הינו שימוש חדשני ובעל חשיבות רבה ביותר.
מחקר המכון לאחריות תאגידית מראה כי רשויות מקומיות בישראל, כמו גם מערכות שלטון מקומי במדינות אחרות בעולם, הינן גורם שלטוני חשוב ומרכזי בחיי התושבים, אך התשתית הערכית עליה הן מבוססות היא חסרה למדי. במסמכים החוקיים המכוננים של המדינה (מגילת העצמאות במקרה הישראלי) אין כלל התייחסות לשלטון המקומי, וגם המערכת החוקית הישראלית באמצעות פקודת העיריות חסרה את מרכיב התכלית והאחריות החברתית. כאמור, הדבר דומה ללקונה הקיימת גם במדינות אחרות.
(להורדת המחקר המלא - לחצו על תמונת השער)
על מנת לגשר על פער זה, מצא המחקר כי ישנם שני מאמצים עיקריים המתרחשים באופן מקביל בשתי רמות שונות. ברמה התת-מדינתית, רמת הרשות, ניתן לראות כיצד רשויות מקומיות רבות מאמצות לעצמן תכלית חברתית ייחודית (לדוגמה, חולון - עיר הילדים, רחובות - עיר המדע וכו’) הבאה לידי ביטוי בתהליכי מיתוג עירוניים. הרמה השנייה היא הרמה העל-מדינתית, , “קיימות resilience המציגה גישות ניהול מקומיות תחת כותרות כגון ”עיר חסינה” , עיר ידידותית לגילאים שונים smart city, “עיר חכמה” sustainabilityעירונית” ועוד. כל אלה הן מסגרות ערכיות המאומצות ברמת הרשות, age friendly city ומחקר זה מפרש כי אימוץ זה הוא דרכן להתמודד עם החוסר החוקתי בהגדרת אחריותן החברתית.
מחקר זה מציע כי המערך הערכי אשר נבנה לטובת ‘פרס שר הפנים לאחריות חברתית’ והכולל ארבעה-עשר ערכי פעילות, יהווה את המערך הישראלי. על מנת לתקף ציבורית מערך ערכי זה, מומלץ כי יתבצע תהליך שיתוף ציבור מתאים - וזאת על מנת לעמוד על הערכים הייחודיים של מגזרי האוכלוסייה השונים במדינת ישראל.
מחקר זה ממשיך ומעמיק אל תוך ארבעה-עשר ערכי הפעילות ומציג את אופן היישום שלהם בחלוקה על פי תחומי הפעילות הקיימים בכל רשות ורשות ויצירתה של מטריצה (טבלה) כוללת. מטרתה של טבלה זו היא להיות כלי עזר במיסוד, בתיעדוף וביישום הערכים - החל מהרמה המיניסטריאלית בהתוויית סדרי עדיפויות לאומיים על ידי משרד הפנים, דרך קביעת ערכים חוצי-ארגון ברמת הרשות, וכלה בקבלת תמונת מצב פנים-ארגונית בחלוקה על פי יחידות.
ככלי עזר בתהליך ניהולי זה, מציע המחקר כי בעתיד יוכלו אלה לשמש כפרוטוקולים הכוללים סדרה של מדדי ביצוע תואמים. המטרה היא כי אלה יוכלו לשמש כמבנה רצוי לתצורת דיווח חברתי-סביבתי על ידי הרשויות המקומיות בישראל, בבואם לתקשר לציבור תושביהן אודות פעילותן והישגיהן. דיווח זה הינו גישת ניהול ההולכת וצוברת תאוצה בקרב תאגידים עסקיים (ואף קיבלה מעמד מחייב באירופה באמצעות דירקטיבה כלל אירופית), ויש מקום שזו גם תאומץ על ידי הרשויות המקומיות בישראל. באם מהלך זה יצלח, מאמינים כותבי המחקר, תהיה בכך תרומה של ממש לא רק לאיכות השלטון המקומי בישראל כי אם גם לגישת הניהול המקומי ברמה העולמית.
המכון לאחריות תאגידית מ
|
